אנשים טיפשים באמצע הדרך

כידוע, העבודה מול קהל ברחוב הישראלי מהווה מחקר אנתרופולוגי מרתק בנושא הטימטום האנושי.

להלן, מקבץ פניני חוכמה ששמעתי מהעוברים ושבים במהלך עבודתי בדוכני קריקטורות ברחבי הארץ:

ואלו עשר המכות

1. (שימוש בשורש צ.ל.מ. שלא לצורך ("וואי יש פה אחד שמצלם! צלם אותי
2. מה עושים פה?" (אני סנדלר, אדוני, מה נראה לך?) "את מי אתה מצייר?" (אולי את האדם שיושב מולי מחייך ולא זז?) "זה עולה כסף?" (לא, זה לשם שמים)
   
3. "אבל תעשה אותי יפה!" (בחיים, אבל בחייים אל תגידו את זה לקריקטוריסט. זה רק מדליק אותו)
4. על אותו משקל, אם תגידו לקריקטוריסט "רק אל תעשה לי את האף/אוזניים/שיניים/חצ'קונים גדולים" תהיו בטוחים שגם אם הוא לא התכוון לעשות זאת בכלל, עכשיו הוא ילך ישר לשם.
5. "הבן שלי גם מצייר, תדע לך. אבל הוא באוסטרליה. חבל, הייתי קורא לו להצטייר" (תודה ששיתפת)
6. "אתה יכול לצייר חמישה אנשים בתמונה, עם כלב, מטוס ואר פי ג'י ברקע?" (אתה יכול ל*** לי וגם ללכת לה****??
   
7. "אבל תצייר אותי בלי כובע" ( אז תוריד אותו, למען השם!!!!) "תצייר לבן שלי חיוך" (אבל הוא מסרב לחייך...אולי תפסיק לכפות עליו את השיגעונות שלך ונשמע מה הוא רוצה)
8. אנשים שקמים באמצע כי הם חושבים שאתה לא באמת מסתכל עליהם בזמן הציור....("אה, אני צריך לשבת ולא לזוז? לא אמרת את זה....")
9. אימהות.
10. בנות מכל הסוגים.
11. נו טוב, שיהיה אחרת עשרה. ערסים.

עוד תופעות מרגיזות

• אנשים שלא מבינים שזה אמור להיות מוגזם...("היי הגזמת!")
  
  
• אנשים שלא מבינים שזה אמור להיות מצחיק ("מה אתה בא לעשות ממני צחוק?")




• אנשים שלא מבינים שזה לא אמור להיות העתק מדויק של המציאת. ועוד שואלים, "מההה אני נראה ככהההה???"




• בנות בנות 14 שצורחות ברגע שהן רואות את הציור, קורעות אותו ובורחות בריצה (נשבע לכם שזה קרה)




• אנשים שמספרים לך את כל תולדות חייהם




• אנשים שסתם באים לזיין את השכל, באופן כללי

• אנשים שמתרגזים עליך כשאתה עושה הפסקה/הולך להשתין/לאכול/מסיים לעבוד אחרי 10 שעות, כי הם חיכו.
  
• אנשים מבוגרים שרבים על תור




• אנשים שמביאים לך תמונה של הכלב שלהם בפלאפון בשביל שתצייר אותו
  
  
• אנשים שמבקשים שתצייר אותם, אבל לא תעשה קריקטורה. אני לא מוכן. מאותה סיבה שלא נכנסים למסעדת דגים ומבקשים שיכינו לך פלאפל.




• ילדים קטנים שנעמדים קרוב מדי




• ושניה אחרי שמבקשים מהם להתרחק הם חוזרים, יותר נחושים בדעתם להידבק אליך




• ילדים קטנים שעושים את זה תוך כדי שהם אוכלים תורמוס.

אבל הדבר הכי מעצבן שיכול להיות בדוכן קריקטורות:

****אמא עם תינוק****

ראיתי את הסיטואציה מיליון פעם. מגיעה האמא עם העגלה. אני כבר יכול להריח אותה. היא מבקשת שאצייר את התינוק שלה. היא חושבת שזה רעיון טוב. רק שאם נחשוב על זה לרגע....

התינוק שלך לא יכול לשבת בלי לזוז. עובדה. יותר מ20 שניות, והוא מתחיל לבכות, להסתובב, לברוח, להתעסק עם כל דבר אחר בעולם, ולאכול לי את הצבעים במקרה הרע. אי אפשר לצייר מישהו, ולצפות שזה יהיה דומה לו, אם אתה לא מקבל צ'אנס להסתכל עליו. אבל מה זה משנה בעצם, בוכה, מחייך, כל התינוקות נראים אותו דבר. וזה בא מבנאדם שמתפרנס מפרצופים, וניחן ביכולת לזהות את הייחוד בכל פרצוף. הם כולם דומים. אף קטן, עיניים גדולות, ראש גדול, מעצבן. - "לא נכון...שלי מיוחד."

-"לא הוא לא, גברת. נשבע לך. אם את רוצה, אין בעיה. אני אצייר לך תינוק."

-"טוב תנסה"

אני מתחיל לצייר את התינוק, לאחר כחצי דקה הוא כבר מאבד בי עיניין ואני נשאר עם העיפרון ביד ודף ריק...

"תשמע, הוא לא כ"כ יכול לשבת עכשיו." (אמרתי לך) "אני מחזירה אותו לעגלה לישון. אתה לא צריך להסתכל עליו יותר, נכון?" - זה בסדר (מה פתאום להסתכל עליו? אני מצייר אותו מהדימיון.) אני כבר מסיים.

יש תינוק, לפי הנוסחה (אני קורא להם פרצופי טוויטי).

האמא מרוצה. "אתה רואה שזה דומה לו? הצלחת"

- "כמובן שהצלחתי. כולם דומים. זה יכול להיות גם תינוק של מישהו אחר."

-"לא נכון. שלי מיוחד. תגיד שזה לא התינוק הכי חמוד שראית בחייים שלך"

- "זה לא התינוק הכי חמוד שראיתי בחיים שלי. למען האמת, הוא קצת מגעיל"

-"מניאק!"

-"זונה."

אז בערך ככה זה הולך. מי עוד אני שונא? בוא נראה....יש את ההורים שמביימים את הילדים שלהם יותר מדי ("תפזרי את השיער, את נראית כמו בן." "אל תחייך, יראו לך את השיניים המגעילות"..."תסתירי את הפצעונים,"....וכו') הורים לדוגמה.

יש גם אימהות שמתחילות עם סדרת טענות וקיטורים כבר באמצע העבודה על הציור.

"זאת לא הבת שלי. אני מאוד מצטערת"

-" נכון מאוד. זאת קריקטורה שלה. הבת שלך יושבת פה ממולי ומתפדחת"

"אני לא אוהבת את הקו הזה פה, הוא מבגר אותה נורא. אולי תמחק אותו?"

" אוי תעשה לה חיוך יותר חמוד"

אבל כבר ציירתי....זה במרקר שחור....

"מה אתה לא יכול לתקן?"

לא.

לסיום, תיקון אחד והתנצלות. ידידי בריאן אינו נקרא בריאן טנגנס כמו שציינתי בעבר, אלא בריאן אמברש.

הרבה אהבה, בריאן