הפעם בעברית. שבת אחרונה של עבודה "לייב" בואדי ניסנס. אני יכול לומר שלושה דברים:
* אני שונא אנשים!!
* אני שונא במיוחד ילדים. ואימהות !
* הפעם היחידה שהבאתי לשם מצלמה יצאו הציורים הכי חלשים....
הנה כמה דוגמאות, מהמוצלחות יותר
הילד השלישי שציירתי היום, מבחינתי זה הסיפתח האמיתי. אחלה שיער.
כמה אנשים מזורגגים יש בואדי המזורגג הזה...
אהוד בנאי שציירתי מהדיכרון, סתם בשביל הפרסומת. נסיון ראשון להיום לצביעה בטכניקת ART-STIX
אחלה זוג, שיתף פעולה וצחק. חצי עולם התאסף סביבם וצילם. את הבחור קצת פספסתי... מקום שלישי להיום...
קצת נראית כמו איה כורם
איזה פרצוף ! מקום ראשון להיום. אחלה ילדה.
מקום שני להיום.
הילד הזה שיגע במשך 40 דקות. נראה כמו סילבסטר סטאלון קטן
מסכנים, השמש הרגה אותם.
אחחח....מת על זקנים. למה הוא לא חייך ככה כשציירתי?
הרעיון טוב, הביצוע פחות.
נסיון נוסף לצביעה בארט-סטיקס. הסבא מקייפטאון, הנכדים ישראלים. במהלך הציור אמרתי לו באנגלית שהמצח שלו חוסם לי את הנוף, והוא אמר, "לא נורא, אם זו רק העורלה שלי שחוסמת לך את הנוף אז מצבי טוב"
(תתרגמו לאנגלית ותבינו )
אחרי כמה שניות הבנתי מה הוא אמר ושנינו פרצנו בצחוק אדיר. אף אחד מסביב לא שמע, או לא הבין. זה היה הסוד הקטן והסוטה שלנו ביחד.
דרך אגב הילד יצא ממש חלש .
נשבע לכם שזה הדוכן הכי עצוב שראיתי בחיים שלי. מה זה הדבר הזה? בנאדם בן 40 יושב על המדרכה ומציע לאנשים להצטלם עם התוכי שלו...מה אתה, אל באנדי?
No comments:
Post a Comment