אחת השואתיות ביותר שהיו לי. סיוט. אני נשבע, הילדים נהיים יותר קשים כל שנה. סבלתי סבל רב, ובהתאם, הציורים יצאו מדהימים. ככל שמיהרתי יותר ורציתי ללכת, ככה התוצאות הלכו ונהיו מטורפות יותר. כנראה שיצירות אומנות גדולות נולדות מתוך סבל. וכמובן, לא היתה לי שם מצלמה לתעד את העבודות. מצד שני, אם היתה לי שם מצלמה הילדים בטח היו אוכלים אותה או משהו כזה...
-
בשעה טובה הסתיימו אירועי הפסח, ברכה וחיבוק לכולם. הבומבמלה עברה בשלום.הרבה בלאגן, הרבה עבודה, רעש וילדים ערסים. מלבד עבודות תפאורה שעשיתי...
No comments:
Post a Comment